ביום שני התייצבתי ב7:30 לפנות בוקר בלשכת הגיוס אשר בגבעת התחמושת בירושלים. לאחר פרידה קצרה מהמשפחה (לא רומז שניסיתי להיפטר מהם. פשוט קראו לי בכריזה...) יצאתי אל הדשא מחוץ ללשכת הגיוס. שם גיליתי לראשונה את אמיתות הכלל שאבי אמר לי: "בצבא אומרים לך להגיע למקום בתוך חמש שניות, וכאשר אתה מגיע אתה מחכה שם שעה"
לאחר המתנה קצרה ומשעממת שנוצלה לצורך תפילת שחרית וארוחת בוקר קלה-איני רגיל לקום בשעות האלה אבל אני משער שזה יצטרך להשתנות...-החלו בנסיעה לבקו"ם (שעה כולל פקקים) היות והמליצו לי לקחת איתי לבקו"ם ספר שיכנס לכיס החלתי לעיין בעותק של הברית החדשה שקיבלתי מתנה לשבת מחבר.
במהלך השהייה בבקו"ם, שהייתה עלי לציין מהנה מאוד-לקחו ממני דגימות דם צילומי שיניים וטביעות אצבעות. או במילים אחרות וידאו שיוכלו לזהות את הגופה שלי בכל מצב...-נתקלתי בשתי הקטעים המשעשים הבאים בברית החדשה.
"כך היתה הולדת ישוע המשיח מרים אמו היתה מאורסת ליוסף ובטרם התאחדו נמצאה הרה לרוח הקודש"
(פרק א' פסוק 18)
שרשרת הפסוקים הזו התמיאה אותי מאוד בתחילה. אולם לאחר מספר דקות של מחשבה חוויתי "אאוריקה". ישו אומנם אינו הבן הגנטי של אביו אולם באותה תקופה בה מחד לא הובנה חשיבות הגנטיקה ומאידך שלטה בכיפה תאוריית "הטאבולה ראסה" (שטוענת שהאדם נולד כלוח חלק וכל אישיותו מעוצבת על ידי הסביבה) ניתן להבין את הקטע באופן הרבה יותר הגיוני. ישו לא חולק אומנם את אותו "קו דם אצילי" עם כל המלכים האלו. אולם, בהתאם לתאוריות הרווחות בתקופה, הוא רכש את כל תכונות האופי שלהם.
הנקודה הזו חשובה בעיני. שכן היא מראה עד כמה צריך להתייחס לכל פיסת אינפורמציה בכפוף לרקע שיצר אותה.
דבר שני ששעשע אותי היתה צנצנת המלח הזאת. הצירוף של צמד המילים "מלח הארץ" ו"כשר לפסח" נראה מעט אירוני כשלומדים את מקור הביטוי. "אתם מלח הארץ, ואם למלח תאבד מליחותו כיצד תוחזר לו..." (הברית החדשה פרק ה' פסוק 13)
זהו לבנתיים. מי שמגלה איך מסובבים את התמונה הזו יזכה בקופסת לוף מתנה.
לאחר המתנה קצרה ומשעממת שנוצלה לצורך תפילת שחרית וארוחת בוקר קלה-איני רגיל לקום בשעות האלה אבל אני משער שזה יצטרך להשתנות...-החלו בנסיעה לבקו"ם (שעה כולל פקקים) היות והמליצו לי לקחת איתי לבקו"ם ספר שיכנס לכיס החלתי לעיין בעותק של הברית החדשה שקיבלתי מתנה לשבת מחבר.
במהלך השהייה בבקו"ם, שהייתה עלי לציין מהנה מאוד-לקחו ממני דגימות דם צילומי שיניים וטביעות אצבעות. או במילים אחרות וידאו שיוכלו לזהות את הגופה שלי בכל מצב...-נתקלתי בשתי הקטעים המשעשים הבאים בברית החדשה.
"ספר היוחסין של ישוע המשיח בן-דוד בן-אברהם: אברהם הוליד את יצחק, יצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו. יהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר, פרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם. רם הוליד את עמינדב, עמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון. שלמון הוליד את בעז מרחב, בעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי. ישי הוליד את דוד המלך, דוד הוליד את שלמה מזו שהיתה אשת אוריה. שלמה הוליד את רחבעם, רחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא. אסא הוליד את יהושפט, יהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו. עזיהו הוליד את יותם, יותם הוליד את אחז ואחז הוליד את חזקיהו. חזקיהו הוליד את מנשה, מנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו. יאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו בימי גלות בבל. לאחר שהגלו בבלה הוליד יכניהו את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל. זרבבל הוליד את אביהוד, אביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור. עזור הוליד את צדוק, צדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד. אליהוד הוליד את אלעזר, אלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב. יעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח." (פרק א' פסוקים 1-16)
"כך היתה הולדת ישוע המשיח מרים אמו היתה מאורסת ליוסף ובטרם התאחדו נמצאה הרה לרוח הקודש"
(פרק א' פסוק 18)
במהלך שבעה עשר הפסוקים האלו מתוארת שושלת היוחסין של ישוע. אבל, בניגוד למצופה מהתאולוגיה הנוצרית שמציינת במפורש שישוע לא נולד מאביו "ובטרם התאחדו נמצאה הרה לרוח הקודש" השושלת לא מובילה אל מרים אמו אלא אל יוסף "יעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח". העניין מאוד שעשע אותי אולם כאשר ניסיתי לחלוק את הנאתי עם הסובבים קיבלתי תגובות שהאינטליגנטית שבהם הייתה "מה אתה קורא את הדברים האלה? הם ידפקו לך את המוח!" (הברנש אגב, לא הצליח להסביר למה הם ידפקו לי את המוח. זה מה שקורה כאשר אתה מקבל אמירות כאמת מוחלטת מבלי לחשוב עליהם.) ובכן אנסה שוב בתקווה לתגובות קצת יותר ענייניות.
הנקודה הזו חשובה בעיני. שכן היא מראה עד כמה צריך להתייחס לכל פיסת אינפורמציה בכפוף לרקע שיצר אותה.
דבר שני ששעשע אותי היתה צנצנת המלח הזאת. הצירוף של צמד המילים "מלח הארץ" ו"כשר לפסח" נראה מעט אירוני כשלומדים את מקור הביטוי. "אתם מלח הארץ, ואם למלח תאבד מליחותו כיצד תוחזר לו..." (הברית החדשה פרק ה' פסוק 13) זהו לבנתיים. מי שמגלה איך מסובבים את התמונה הזו יזכה בקופסת לוף מתנה.
