יום שבת, 24 באפריל 2010

לבקו"ם ובחזרה או סיפורו של טירון

ביום שני התייצבתי ב7:30 לפנות בוקר בלשכת הגיוס אשר בגבעת התחמושת בירושלים. לאחר פרידה קצרה מהמשפחה (לא רומז שניסיתי להיפטר מהם. פשוט קראו לי בכריזה...) יצאתי אל הדשא מחוץ ללשכת הגיוס. שם גיליתי לראשונה את אמיתות הכלל שאבי אמר לי: "בצבא אומרים לך להגיע למקום בתוך חמש שניות, וכאשר אתה מגיע אתה מחכה שם שעה"


לאחר המתנה קצרה ומשעממת שנוצלה לצורך תפילת שחרית וארוחת בוקר קלה-איני רגיל לקום בשעות האלה אבל אני משער שזה יצטרך להשתנות...-החלו בנסיעה לבקו"ם (שעה כולל פקקים) היות והמליצו לי לקחת איתי לבקו"ם ספר שיכנס לכיס החלתי לעיין בעותק של הברית החדשה שקיבלתי מתנה לשבת מחבר.



במהלך השהייה בבקו"ם, שהייתה עלי לציין מהנה מאוד-לקחו ממני דגימות דם צילומי שיניים וטביעות אצבעות. או במילים אחרות וידאו שיוכלו לזהות את הגופה שלי בכל מצב...-נתקלתי בשתי הקטעים המשעשים הבאים בברית החדשה.



"ספר היוחסין של ישוע המשיח בן-דוד בן-אברהם: אברהם הוליד את יצחק, יצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו. יהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר, פרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם. רם הוליד את עמינדב, עמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון. שלמון הוליד את בעז מרחב, בעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי. ישי הוליד את דוד המלך, דוד הוליד את שלמה מזו שהיתה אשת אוריה. שלמה הוליד את רחבעם, רחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא. אסא הוליד את יהושפט, יהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו. עזיהו הוליד את יותם, יותם הוליד את אחז ואחז הוליד את חזקיהו. חזקיהו הוליד את מנשה, מנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו. יאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו בימי גלות בבל. לאחר שהגלו בבלה הוליד יכניהו את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל. זרבבל הוליד את אביהוד, אביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור. עזור הוליד את צדוק, צדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד. אליהוד הוליד את אלעזר, אלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב. יעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח." (פרק א' פסוקים 1-16)



"כך היתה הולדת ישוע המשיח מרים אמו היתה מאורסת ליוסף ובטרם התאחדו נמצאה הרה לרוח הקודש"

(פרק א' פסוק 18)



במהלך שבעה עשר הפסוקים האלו מתוארת שושלת היוחסין של ישוע. אבל, בניגוד למצופה מהתאולוגיה הנוצרית שמציינת במפורש שישוע לא נולד מאביו "ובטרם התאחדו נמצאה הרה לרוח הקודש" השושלת לא מובילה אל מרים אמו אלא אל יוסף "יעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח". העניין מאוד שעשע אותי אולם כאשר ניסיתי לחלוק את הנאתי עם הסובבים קיבלתי תגובות שהאינטליגנטית שבהם הייתה "מה אתה קורא את הדברים האלה? הם ידפקו לך את המוח!" (הברנש אגב, לא הצליח להסביר למה הם ידפקו לי את המוח. זה מה שקורה כאשר אתה מקבל אמירות כאמת מוחלטת מבלי לחשוב עליהם.) ובכן אנסה שוב בתקווה לתגובות קצת יותר ענייניות.

שרשרת הפסוקים הזו התמיאה אותי מאוד בתחילה. אולם לאחר מספר דקות של מחשבה חוויתי "אאוריקה". ישו אומנם אינו הבן הגנטי של אביו אולם באותה תקופה בה מחד לא הובנה חשיבות הגנטיקה ומאידך שלטה בכיפה תאוריית "הטאבולה ראסה" (שטוענת שהאדם נולד כלוח חלק וכל אישיותו מעוצבת על ידי הסביבה) ניתן להבין את הקטע באופן הרבה יותר הגיוני. ישו לא חולק אומנם את אותו "קו דם אצילי" עם כל המלכים האלו. אולם, בהתאם לתאוריות הרווחות בתקופה, הוא רכש את כל תכונות האופי שלהם.



הנקודה הזו חשובה בעיני. שכן היא מראה עד כמה צריך להתייחס לכל פיסת אינפורמציה בכפוף לרקע שיצר אותה.





דבר שני ששעשע אותי היתה צנצנת המלח הזאת. הצירוף של צמד המילים "מלח הארץ" ו"כשר לפסח" נראה מעט אירוני כשלומדים את מקור הביטוי. "אתם מלח הארץ, ואם למלח תאבד מליחותו כיצד תוחזר לו..." (הברית החדשה פרק ה' פסוק 13)

זהו לבנתיים. מי שמגלה איך מסובבים את התמונה הזו יזכה בקופסת לוף מתנה.



יום חמישי, 4 במרץ 2010

בתי קברות

לפני כשבוע וחצי הייתי בהלוייה של סבתה של חבר. כרגיל, בכל פעם שאני מבקר בבית קברות, אני משתגע מבזבוז המקום. קילומטרים על גבי קילומטרים של שטח לצורך גופות מתפוררות. (לא, איני מאמין שהמתים מרגישים את מצב הגופה, או את אסטטיקת הקבר) בעוד אוכלוסיית כדור הארץ גדלה, והצורך בשטח גדל בהתאמה. יותר ויותר קרקעות-שהיו יכולות לשמש ל:מגורים, תעשיה, חקלאות, וכיו"ב-מופנות לטיפוח בני אדם (ויקפצו לי כל הפוליטלי קרקט) מתים.


כיוון שאיני מאמין בתלונות ללא הצעת שיפור. נציג מספר אפשרויות לטיפול במצב ההווה העתידי שלי:


א. תרומת אברים: לא מהווה פיתרון מושלם ועוזר רק אם אתה מתפגר בתזמון מושלם אבל יכול-באופן מילולי-להציל חיים. (כרטיס האדי שלי היה אמור להגיע בדואר כבר לפני שבוע. אם שום דבר לא יתקדם אחתים כמה פקידים בדואר על כרטיס משלהם...) לחתימה על כרטיס אדי


ב. תרימת הגוף למדע: במקרה שלא התפגרתם בבית החולים, או שהאברים שלכם סובלים מיותר מידי אפיקומנים (80-90). אפשר בהחלט לתרום את הגוף לטובת סטודנט לרפואה בעל חוש הומור של קברן... סבי ביקש שיתרמו את גופו למדע אבל סבתי קירקעה את בקשתו ואותו קירקעה בקבר. נקווה שמשפחתי תתייחס באופן יותר הומני לבקשותי...



ג. הפיכת הגוף ליהלום: לא, לא מדובר בבדיחה. מספר חברות החלו להציע בשנים האחרונות אופציה להפוך את גופות יקירכם (וזה חברים-כולל גם חיות מחמד...) ליהלום במבחר גוונים. לא ניכנס לרקע המדעי שמאפשר את התהליך, רק נציין שיש לכך קשר לעובדה שהן הגוף שלנו והן יהלומים עשויים מפחמן. למעוניינים. (אני סקרן לדעת האם יהלום כזה עולה יותר או פחות מיהלום רגיל?)



ד.קומפוסט: הגוף שלנו עשוי בסופו של דבר מחומר אורגני. (להוציא 60% מים ועוד מעט מינרלים) בסופו של דבר בכל מערכת סגורה נצטרך לבצע מחזור חומרים עם נרצה לשרוד. וזה בהחלט כולל גם את כדור הארץ. לסיפור שהתחלתי בעבר ונוגע בנושא. (תעברו להודעה השנייה) השמועה טוענת ששדות קרב הופכים להיות פוריים יותר עקב הדם שנשפך בהם. יש בזה בעיני משהו כמעט סימבולי. משתמשים בבני אדם מתים, כדי לגדל מזון לבני אדם חיים.

ה. קניבליזם: לא, אני לא הולך לפרט.

כאחרית דבר רציתי להבהיר שכל קשר בין נושא הפוסט-יש מילה עברית לפוסט?-לעובדה שאני מתגייס בעוד יומיים מקרית בהחלט.

יום שלישי, 23 בפברואר 2010

תמונת היום וספר החודש.

נתחיל עם תמונה לשיפור מצב הרוח:


אני חייב להודות שזה הפתיע אותי-שמעתי על חיסול מזיקים, חיסול מתנגדים פולטים (אני מכיר כמה אנשים שיאמרו שאין הבדל...) והרחקת יונים (הם מרחיקים לא הורגים, האם בגלל הקונטציה השלילית הכרוכה בכך? או פשוט כי קשה לתפוס אותם?)

אבל חיסול שטיחים!?


בשעה טובה ומוצלחת סיימתי היום את הספר הראשון בטרילוגייה הרביעית של רובין הוב. 607 עמודים של אנגלית צחה *מחיאות כפיים סוערות*. ספריה של רובין הוב הם בין ספרי הפנטזיה הטובים שיצא לי לקרוא (ויצא לי לקרוא הרבה...)
למי שמעוניין להתחיל הספר הראשון נקרא "שוליית הרוצח" ושם הטרילוגייה היא "שושלת הרואים למרחוק". המלצה חמה, תקראו את המקור באנגלית, התרגום מזעזע.

אני מתכנן להתחיל את הספר הבא מחר אם אספיק לקפוץ לספרייה באפרת. (נראה כמה נגמור ממנו לפני הגיוס :) )

ושוב אם יותר לי (בטח יותר, זה הבלוג שלי...) אני ממליץ לכולם להתחיל לקרוא אנגלית. ההתקדמות מהירה, והמבחר עצום...

יום טוב
מוישי

יום שני, 1 בפברואר 2010

למה בלוג?

אז למה בעצם אני פותח את הבלוג הזה?

אני חושב שפתיחת הבלוג הזה (להלן קקטוס) היא תוצאה של כמה תהליכים שעברתי לאחרונה.

מהלך אחד: מזה זמן מקננת בי המחשבה שאני אמנם נהנה מחברה אנושית (במינונים הנכונים!) אך נהנה מחברה מאוד מסויימת. דהיינו-אנשים בעלי תחומי עניין משותפים ורצוי גם רמת השכלה מסוימת. (לא, אני לא מדבר כאן על השכלה במובן של מערכת החינוך. אלא על השכלה אמיתית.) אולם רק לאחרונה הגעתי למסקנה שאין כל רע בכך שאני מחפש אנשים עימם אני נהנה להיות (היה לי ויכוח ארוך למדי, ומהנה למדי, עם משפחתי על אליטיזם. אז כן אני אליטיסט.) ושזוהי אחד מהדברים שבהם האינטרנט כה נפלא. כינוס אנשים לפי תחומי עניין ולא לפי סביבה גאוגרפית.



מהלך שתיים: לאחר שבשבוע האחרון הייתי עסוק ביצירות מסוגים שונים. והערב הייתי במופע מוזיקילי מהנה להפליא. נפל לי האסימון ליצור זה כיף הן לך והן לסביבה. ולכן אני הולך להפסיק "לכתוב למגירה" ולעבור להיות "קול קורא במדבר"



ומכאן נובעות במישרים המטרות של הבלוג:

א. כינוס אנשים מעניינים (לפי ההגדרה שלי כמובן. אך כיוון שאין אמת מוחלטת...) אל האתר הזה

ב. מקום בו אפרוש, אציג, ואשטח, את יצירותי מאמרי ומחשבותי.