אני מתכנן לעשות את שביל ישראל לאחר השחרור שלי.
רוב הציוד מוכן, התחלתי להתאמן כדי להגיע בכושר,
אני יודע איפה אני מתחיל ומתי.
כאשר מדובר בעולם הפיזי הסובב אותנו קל להגיד מה גרם למה:
הטמפרטורה עלתה כי הוסיפו עץ לאח, הרכב החליק כי היה שמן על הכביש, הלווין נשאר במסלולו כי סך הכוחות שפעלו עליו נותרו בשיווי משקל.
אם נחזור אחורה מספיק בחיפוש אחר הסיבה הראשונית נגיע אל תורת הכאוס ואל פרפרים שמנופפים בכנפיהם אבל אני לא מעוניין לגרום להוריקנים אז נימנע מזה.
כאשר אנחנו מדברים על בני אדם העניינים הופכים למורכבים בהרבה.
אני מעוניין ללכת את שביל ישראל זה נתון.
השאלה היחידה היא למה?
האם זה חלק מהמוסכמה החברתית לפיה כל חייל משוחרר צריך לארוז תיק לצאת למדינת עולם שלישי (רצוי עם כמה מחלות אקזוטיות וללא שרותי הגיינה בסיסים)? נראה לי שלא. אחרי הכל השביל נמצא בארץ כך שהוא לא מספק את אלמנט הבריחה מהיום יום.
האם זו השראה מאחותי שעשתה את השביל לפני מספר שנים?
יתכן, למרות שהרצון לבצע את השביל הופיע אצלי הרבה שנים מאוחר יותר.
אין רגע ספציפי שאני יכול להגיד שבו החלטתי שאני יוצא לשביל.
חוסר הידיעה הזה פותח עולם שלם של שאלות על תפיסת העצמי שלנו. אם כל החלטותי נובעות מגורמים חיצונים מהו האני? סך ההשפעות הסביבותיות?
הבודהיסטים לקחו את השאלה הזאת לנקודת קיצון מעניינת
בטקסט הבודהיסטי "שאלותיו של המלך מילינדה" מופיע הקטע הבא:
מהו אותו דבר אשר מכנים 'אדם' אם הבודהה טוען לחוסר עצמיות.
"כיצד הגעת לכאן?" שאל הנזיר את המלך
"במרכבה" ענה לו המלך.
"המרכבה הזאת" שאל הנזיר "האם היא בנויה מקרשים וגלגלים?
האם היא מכילה מסמרים ובד?"
"כן" ענה לו המלך.
"האם הקרשים הם המרכבה?" שאל הנזיר
"לא" ענה לו המלך "הם רק חלק מהמרכבה"
"האם הגלגלים הם המרכבה?" שאל הנזיר
לא" ענה לו המלך "הם רק חלק מהמרכבה"
"האם המסמרים הם המרכבה?" שאל הנזיר
לא" ענה לו המלך "הם רק חלק מהמרכבה"
"האם הבד הוא המרכבה?" שאל הנזיר
לא" ענה לו המלך "הם רק חלק מהמרכבה"
"מהי אם כך המרכבה"? שאל הנזיר
"הכינוי שאנו נותנים לצירוף של כל אלה" ענה לו המלך "הקרשים והגלגלים המסמרים והבד. השם "מרכבה" מתאר את הדבר שנובע מהצירוף של כולם ביחד אך המרכבה אינה נמצאת באף אחד מין הדברים האלו ולא מחוץ להם"
"בדיוק כך" אמר הנזיר "גם המילה "אדם" הנה שם לכל אותם מרכיבים או תופעות פיזיות ומנטליות המרכיבות אותו. אדם אינו סך כל המרכיבים האלו אלא השם או הכינוי למכלול התופעות האלו. כאשר קיימים הצירופים האלו יחד מכנים זאת "אדם" אך אין בו דבר שניתן לזהות אותו כמהות שלו."
מצד שני אולי אין טעם -ואפשרות- לאתר את ההתחלה
הביטו בקו הזמן.
כמובן הוא רק אשלייה. הזמן הוא מרחב, לא קו.
אבל לצורך העניין הביטו בקו הזמן.
צפו בו, זהו כיצד כל אירוע בו גורם ונגרם, נסו לאתר את תחילתו.
לא תצליחו, כמובן.
לכל עכשיו יש לפני.
......
הביטו שוב בקו הזמן.
מצאו את הנקודה הנכונה, הניחו אליה את האצבע ופשוט החליטו, "זו ההתחלה."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה