מחשבות בעת שמירה
האוכל אכיל עד טעים/
המדים
מכרים ותיקים.
אחרי
חודשים ארוכים/
הצבא
מרגיש כמו בית.
ואכן אחרי כמעט
שמונה חודשים בצבא אפשר לומר שהתרגלתי לאורח החיים הצבאי. לראות את עצמי על מדים,
לקום לשמירה בשתיים בלילה, להסתובב עם נשק, להתגלח ולצחצח את הנעליים לפני מסדרים,
וכו' . אבל הייתה תקופה של כמה חודשים שבה היה לי מוזר לראות את עצמי על מדים.
ומתברר שלא רק לי:
זה היה בחג שבועות.
ביצעתי אבט"ש בישוב קטן-בסדר, קטן מאוד-בשם מצפה אשתמוע. זוהי ישיבה שממוקמת
על גבעה בדרום הר חברון המקום מכיל 13 קרוונים, חדר אוכל, ובית מדרש. ללא ספק
ניצול מרבי של הכישורים הקרביים שרכשתי בחודשיים שלפני.
מה שהוביל לשיחת
טלפון הבאה:
אני: "-אז אנחנו עושים כאן 10 שעות פטרול
ביום. וכשאנחנו לא שומרים אנחנו בכוננות"
אמא: "ומה קורה אם יש שם אירוע?"
אני: "אנחנו מתפעלים אותו"
אמא: "מה, אין שם חיילים אמיתיים?"
תאמינו לי זה כאב...
בניגוד לאימי נראה
שהיו אחרים שהתרגלו במהירות לרעיון שאני חייל. קבוצת תיירות צרפתיות שפגשתי בתחנה
מרכזית בירושלים ביקשו להצטלם איתי כדי להראות לחברים בבית. תקשרנו נהדר היות
ושלטנו היטב בשתי השפות. אני דיברתי היטב עברית והן דיברו היטב צרפתית...
_______________________________
_______________________________
מנת קרב: מנות הקרב הם מה שתאכלו כשתגיעו לצבא ותצאו
לשטח. או סתם כשהחדר אוכל יהיה סגור בגלל פסח. דמיינו קופסה בגודל קופסת נעליים
ובתוכה קופסאות שימורים: טונה, תירס, לוף. ובמנות המשופרות אננס וגולאש הונגרי.
תאכלו את זה יום אחרי יום במשך חודש ותבינו למה חיילים שונאים מנות קרב. אני בחיים
לא אשכח את הפעם שבה הגיעו הורים של אחד הטירונים לביקור והביאו לו קופסאות
שימורים של טונה ותירס...
באותו עניין אחד הטקסטים המדאיגים ביותר שקראתי
בשרותי הצבאי-להוציא את "חומר
רדיואקטיבי לטפל בהתאם לתקנה 13.4"- הופיע על פחית לוף: "מיוצר בליווי
וטרינרי" משהו שאני צריך לדעת?
______________________________
שמירות: פעם, כשהייתם אומרים לי "שמירה" זה
היה נשמע כמו הדבר הכי מגניב בעולם. עומדים לבד בעמדה עם נשק, וכשמגיע מישהו יורים
בו. קול! ואז הגעתי לצבא וגיליתי ששמירות זה לקום באמצע הלילה ולשמור כשהטמפרטורה
צונחת. או לעלות לשמירה בשיא החום ולגלות שכשדיברו על פיצוץ אוכלוסין התכוונו
לזבובים. אז לחיי כל השמירות שעוד נותרו לי, לחיי לילות חסרי שינה, וימים חסרי מזגן.
אני מקדיש את הקטעים הבאים:
ציפורים לנדוד החלו
כלתה שנה-חלפה עונה
מתי תחלוף גם השמירה?
יושב החייל בשמירה וחושב:
חשובה השמירה על אדמת המולדת.
חשוב השרות, וחשובה הנתינה.
אך חשובה שבעתיים
שנת הצהריים.
___________________
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה